חיובי היטלי פיתוח יזומים – כשר אבל…?

בשנים האחרונות נוהגות רשויות מקומיות (ולעיתים גם תאגידי מים וביוב), להשית חיובים היטלי פיתוח רטרואקטיביים, בסכומי עתק, על נכסים שקיימים בתחומן עשרות שנים. בדרך כלל, מדובר בנכסים בהם מחזיקים גופים בעלי "כיס עמוק", כגון המדינה, בתי חולים, אוניברסיטאות, מפעלי תעשייה, מבני מסחר ועסקים וכיוצא באלו.

לצורך הטלת חיובים אלו, הרשויות המקומיות מתקשרות עם יועצים חיצוניים, שעורכים עבורן "סקרים" שמטרתם לאתר נכסים שעליהם ניתן להשית את החיוב. במאמר מוסגר יצוין, כי לפני כשנה פסק בג"ץ שהפרקטיקה של מיקור חוץ לצורך גביית היטלים ותשלומי חובה אחרים הינה פרקטיקה אסורה, וניתנה לרשויות המקומיות ארכה של שנה להטמעת ויישום של פסק הדין, אשר למעשה אוסר על מיקור החוץ של גביית תשלומים ע"י רשויות המקומיות. [בגץ 4113/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים].

בחזרה לעניינינו, הואיל והנכסים שמחויבים בתשלום ההיטלים הם בדרך כלל נכסים ותיקים, שלעיתים הוקמו לפני עשרות שנים ויותר, הרשויות בונות על כך שלאור חלוף הזמן בעלי הנכסים יתקשו לאתר אסמכתאות לתשלום היטלים אשר ייתכן ושולמו בעת הקמת הנכס או במהלך חייו הארוכים. ואולם, מהטעמים הנזכרים לעיל ניתן להעלות כנגד החיובים טענות כגון התיישנות, שיהוי, מניעות וכיו"ב.

בנוסף, מאחר ומדובר בנכסים ותיקים, הם לרוב אינם דורשים התקנה של תשתיות חדשות ולכן, גביית היטלים עבור נכסים אלו מהווה הפרה של עקרון כיסוי העלויות, שלפיו תשלום היטלים אמור לכסות "שקל כנגד שקל" את עלות התקנת התשתיות ע"י הרשות המקומית. בנסיבות כאלו, גביית ההיטלים מביאה בהכרח להתעשרות של הרשות המקומית ע"ח בעלי הנכסים, התעשרות שלעיתים אינה כדין. סוגיה זו מעלה את הצורך בבדיקה משפטי וכלכלית של תחשיבי חוקי העזר של הרשויות המקומיות, אשר לעיתים מגלים בתוכם פגמים ועיוותים נוספים, המביאים לגביית יתר והתעשרות הרשות המקומית על חשבון בעלי הנכסים.

עיוות אינהרנטי נוסף הטמון בחיובים היזומים, הוא שהרשויות מכוונות אותם לבעלי כיסים עמוקים – מדינה, מוסדות ועסקים, אך לרוב נמנעות מגביה דומה מבעלים של מבני מגורים, ומסיבות מובנות, גביה כאמור תגרום להתקוממות של תושבים, אשר להם זכות הצבעה. עיוות זה מעלה טענות נוספות כגון אפליה, שימוש בלתי ראוי של סמכות שלטונית ועוד.

הרשויות המקומיות מנסות כל הזמן להגדיל את סל החיובים שניתן להטיל על בעלי הנכסים. כך למשל, לפני מספר שנים החלו רשויות מקומיות, באישור של משרד הפנים, להתקין חוקי עזר של שטחים ציבוריים פתוחים, המאפשרים גביית היטלים עבור הקמת שטחי גינון וגנים ציבוריים. גם היטל זה כוון תחילה לבעלי נכסים ותיקים עתירי שטח שלא למגורים, אשר נדרשו לפתע לשלם סכומי עתק עבור גינה שקמה בסמוך לנכס שבבעלותם.

הרשויות המקומיות מקבלות רוח גבית גם מבתי המשפט, אשר במהלך השנים האחרונות הוציאו פסקי דין שמרחיבים את הסמכות להטיל חיובים יזומים, שלא בהתקיים אירועי המס הרגילים (כגון בניה חדשה). יחד עם זאת, הפסיקה אינה חד משמעית וקיימת פסיקה שמגבילה את סמכות הרשויות המקומיות ובמסגרתה בוטלו חיובים יזומים.

התמודדות עם חיובים יזומים של רשויות מקומיות היא עניין מורכב הדורש ידע משפטי והבנה בתחום המיסוי המוניציפאלי בשילוב של ידע ומומחיות כלכליים, הנדסיים ועוד. הניסיון מלמד, כי בדיקת החיובים ותקיפתם עשויה לחסוך סכומי עתק לבעלי הנכסים.

גלילה למעלה דילוג לתוכן