היטלי פיתוח – מאמרים

בשנים האחרונות נוהגות רשויות מקומיות (ולעיתים גם תאגידי מים וביוב), להשית חיובים היטלי פיתוח רטרואקטיביים, בסכומי עתק, על נכסים שקיימים בתחומן עשרות שנים. בדרך כלל, מדובר בנכסים בהם מחזיקים גופים בעלי "כיס עמוק", כגון המדינה, בתי חולים, אוניברסיטאות, מפעלי תעשייה, מבני מסחר ועסקים וכיוצא באלו. לצורך הטלת חיובים אלו, הרשויות

עו"ד אייל אקשטיין ועו"ד צביקה בן אליעזר לאחרונה ניתן פסק דין שדן בכללים המתירים לתאגידי מים וביוב לדגום את שפכי הביוב של נכסים שלא למגורים ולחייב בקנסות עבור חריגות מהתקן. בתיק ת"א 69375-03-16 אינטל ישראל (74) בע"מ נ' מי כרמל בע"מ נדונו שאלות המהוות נקודות מחלוקת עקרוניות בין תאגידי מים

עו"ד אייל אקשטיין בישראל מבוצעות עסקאות מכר במקרקעין מדי יום. מרבית העסקאות כרוכות ברישום הנכס במרשם המקרקעין (טאבו). רישום הבעלות בטאבו מותנית בקבלת אישור מהעירייה. המקור לדרישה של אישור העירייה להעברת הזכויות בטאבו קבוע בסעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש]: "לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם

בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב (להלן: "הרשויות") לחייב בהיטלי פיתוח גופים ציבוריים גדולים המחזיקים בתחומן מתחמים עתירי קרקע ומבנים, כגון בתי חולים, אוניברסיטאות וכיו"ב. בשנים האחרונות, קיבל הנושא "חיובי היטלים" המוטלים על מתחמים גדולים "רוח גבית כפולה ומכופלת" והסיבה לכך קשורה במידה רבה מאוד בהקמתם של תאגידי

  פס"ד בעניין חוף התמרים עכו בע"מ רק לאחרונה, ניתן על ידי ביהמ"ש העליון פסק הדין בג"צ 4439/11 מסעדת קדרים ואח' נ' מי כרמל בע"מ (להלן: "ענין קדרים") (עליו כתבנו מאמר במסגרת הניוזלטר הקודם), אשר "עשה סדר" בכל הקשור לסמכות עניינית בקשר לתקיפת דרישות תשלום היטלי פיתוח שמוציאים תאגידי מים

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בחקיקה של מימון עלויות הפיתוח של התשתיות המוניציפאליות וכפי שהיינו נוכחים לביטולם של חוקי העזר בעניין מים וביוב (ברשות מקומית בה קיים תאגיד) וקביעת מנגנון תעריפים ארצי, דומה כי השלב הבא הוא ביטול חוקי העזר בנושא היטלי הסלילה, התיעול והשצ"פ והפיכתם למס ארצי.                                                                     להלן