הארנונה היא מס המוטל על ידי הרשויות המקומיות על המחזיקים בנכסים כגון מגורים או נכסים עסקיים שנועד למימון פעולותיהן של הרשויות המקומיות.
איך מחושבת הארנונה
השימוש בנכס (משרד, בית פרטי, בית דירות, מלון, שטח חקלאי ועוד), גודל הנכס ומיקומו הם המשתנים העיקריים בקביעת סכום הארנונה המוטלת על המחזיק בו.
מהו הליך גביית ארנונה
הארנונה נגבית על ידי הרשות המקומית כתשלום עבור השירותים המוניציפליים שהיא מעניקה לתושביה. הליך גביית הארנונה הוא כדרך גביית מסים אחרים. במקרה שהארנונה לא משולמת, בכוחה של הרשות לגבותה באמצעים מנהליים כגון עיקול נכסיו של החייב בארנונה או בדרך של הגשת תביעה משפטית נגדו.
מי זכאי להנחה בארנונה ובאלו תנאים
הרשות המקומית רשאית לתת הנחה בארנונה בהתאם להוראות הדין. ההנחות בארנונה מתחלקות לשני סוגים עיקריים: סוג אחד נוגע לנישום (המחזיק) המחויב בארנונה כגון בשל מצבו הבריאותי או הכלכלי וכו'; סוג שני מתייחס לנכס עצמו ותלויות במצבו, כגון פטור לנכס ריק או לבנין חדש, אדמה חקלאית בשנת שמיטה ועוד.
המקור החוקי העיקרי למתן ההנחות הוא תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחות בארנונה) אם כי קיימות הוראות גם בחוקים אחרים כגון בחוק אזרחים ותיקים, חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, וחוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה.
תקנות ההנחות קובעות רשימת הנחות שניתן לחלקה לשלושה סוגים: הנחות חובה – שאין לרשות המקומית שיקול דעת בנתינתן (כגון אזרח ותיק נכי צה"ל משטרה ושב"ס, נכה מלחמה בנאצים, אסיר ציון ועוד); הנחות כלליות – שהרשות המקומית רשאית לאמץ במלואן או בחלקן או להגביל את שיעורן; והנחות שניתנות בסמכות ועדת ההנחות של הרשות המקומית (הנחות לנזקק) במקרים בהם מחזיק בנכס נקלע למשבר ונגרמות לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך, שלו או של בן משפחתו או שקרה לו אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי.
הגבלת ההנחה
יצוין כי לרובן של ההנחות קיימת "מגבלת שטח" דהיינו ההנחה ניתנת עד לגודל מסוים משטח הנכס המחויב בארנונה, כגון אזרחים ותיקים הזכאים להנחה של 30 אחוזים על שטח דירה של עד 100 מ"ר, או מגבלה לפי מס' נפשות לדוגמא לנפגעי פעולות איבה, נכי צה"ל ומשפחות שכולות יש זכאות להנחה של 66% לשטח דירה של עד 70 מ"ר ומעל 4 נפשות עד 90 מ"ר.