שפכי תעשייה – החיוב עבור שפכי ביוב מזהמים

בשנת 2012 נכנסו לתוקף כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"א-2011 (להלן: "כללי השפכים"), הקובעים הוראות בקשר להסדרת הזרמתם של שפכי מפעלים. מטרת הכללים להסדיר את הנושא של הזרמת שפכים של מפעלים למערכת הביוב ולמנוע הזרמת שפכים אסורים שגורמים נזקים לסביבה.

כללי תאגידי מים וביוב

הכללים מעניקים סמכויות נרחבות לתאגידי מים וביוב שמטרתן להביא להסדרה ו/או מניעה של הזרמת שפכים אסורים וכמו כן, מאפשרת להם להטיל חיובים חריגים (קנסות), למפעלים שלא מיישמים את ההוראות ומזרימים שפכים שחורגים מהתקן.

על פניו, אין חולק כי מדובר בכללים שתכליתם מבורכת – שיפור רמתם ואיכותם של שפכי הביוב המוזרמים למכוני הטיהור ומניעת מפגעים סביבתיים שנגרמים כתוצאה מהזרמת שפכים מזהמים.

בנוסף, עד להתקנת הכללים היו תאגידי המים חסרי "שיניים" בהתמודדותם עם גורמים מזהמים,  והכללים העניקו לתאגידים סמכויות נרחבות לטיפול ולמניעה של הזרמת שפכים מזהמים  ולמעשה נותנים להם כלים להתמודד כיאות עם תופעת זיהום השפכים.

מהם הכללים ?

ואולם- אליה וקוץ בה!

אותם הכללים שבירכנו לעיל, נותנים לתאגידים גם סמכויות נרחבות לא רק לטפל בתופעת זיהום השפכים, אלא גם מאפשרים לתאגידים להשית חיובי עתק או ליתר דיוק קנסות, על גורמים מזהמים לכאורה.

ודוק, הכללים מסמיכים את התאגידים להטיל קנסות על "מפעלים" מזהמים. אלא, שעיון בהגדרה של "מפעל" בכללים מלמד, כי תחת הגדרת "מפעל" חוסה כמעט כל בית עסק בתחומי התאגיד. שכן, "מפעל" מוגדר בכללים כך:

"מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, ושממנו מוזרמים שפכי תעשייה, במישרין או בעקיפין".

מה הן השלכות הכללים?

הנה כי כן, מפעל לפי הכללים, הינו למעשה כל בית עסק, שממנו מוזרמים שפכי תעשייה.

למען השלמת התמונה, שפכי תעשייה מוגדרים בכללים כך: "שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים".

דהיינו, כאשר משלבים את שתי ההגדרות לעיל, יוצא כי כל בית עסק המזרים שפכים שאינם שפכים סניטריים הינו בבחינת מפעל.

הבעיה נעוצה בכך, שלאחר שנים רבות של הזנחה ואוזלת יד של המדינה והרשויות, בוקר בהיר אחד, שונו כללי המשחק, וניתנו לתאגידים "שיניים" וסמכות להטיל קנסות אסטרונומיים בגין שפכים אשר אינם עומדים בסטנדרטים המחמירים שנקבעו בכללים.

אין פלא אם כן, שעסקים רבים, שעד כה כלל לא ידעו שהם מזהמים, נדרשים לשלם קנסות עתק עבור הזיהום לכאורה, למרות שלא ניתנה להם כל שהות להסדיר את הפיכתם בין יום ל"מפעל מזהם".

בנוסף לקנסות המוטלים על בעלי העסקים, הם נדרשים גם להוצאות נוספות לצורך הסדרת מערכת הביוב על מנת שתעמוד בסטנדרטים החדשים שנקבעו בכללים, עלות בלתי מבוטלת כשלעצמה. החדשות הטובות הן, כי יש דרכים להתמודד עם הקנסות המוטלים על העסקים.

ראשית, העצה הטובה ביותר הינה להקדים תרופה לקנס, ולהתייעץ עם מומחה בתחום על מנת להסדיר מול התאגיד את שפכי הביוב והזרמת שפכים המוגדרים בחוק כ"חריגים", פעולה שעשויה לחסוך עשרות אלפי ₪.

שנית, על כל קנס המוטל מכוח הכללים, ניתן לערער לגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה, לפי  סעיף 52(א) לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001. בערעור ניתן להעלות הן טענות מקצועיות לגבי איכות השפכים, רמתם ותקינות הבדיקות של התאגיד וכן טענות משפטיות, כנגד חוקיותם של החיובים, תקינותם ועמידת התאגיד בהוראות החוק.

לאחר שקיבל את כתב הערעור ושמע את הצדדים, "המוסמך" במשרד להגנת הסביבה רשאי לבטל את החיוב או להפחיתו.

לקבלת פרטים נוספים על האמור במאמר חיוב עבור שפכי ביוב מזהמים ולפניות בנושא שפכים ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 info@be-law.co.il
גלילה למעלה
דילוג לתוכן