דילוג לתוכן

לא ניתן לחייב "משרדים בתעשייה" בתעריף גבוה מהתעריף המרבי שנקבע בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) לנכסים המשמשים לתעשייה.

בהתאם לסעיף 9(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הותקנו תקנות הקובעות סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות. תקנות ההסדרים קבעו בענייננו כי הסכום המרבי לסיווג "תעשייה" הוא 133.10 ₪ למ"ר, והסכום המרבי לסיווג "משרד, שירותים ומסחר" הוא 308.84 ₪ למ"ר (ערכי 2012). צווי הארנונה של הרשויות המקומיות כפופים להוראות אלה, ואין הם יכולים לחרוג מהקבוע בהן.

אמנם, רשויות מקומיות רשאית לקבוע תתי סיווג לסיווגים המופיעים בתקנות 6 ו-7 לתקנות ההסדרים, אך התעריפים שייקבעו בצד תתי הסיווג יוגבלו ע"י תעריפי המינימום והמקסימום שנקבעו לסיווג הראשי.

במקרה דנן, עיריית פ"ת קבעה כי כאשר המשרדים הם חלק אינטגרלי מתהליך תעשייתי, יהיה התעריף המוטל עליהם מוגבל ע"י התעריף המרבי של הסיווג "תעשייה". לפי צו הארנונה, 50 מ"ר הראשונים של המשרדים יחויבו לפי תעריף "תעשייה" ויתרת השטח – לפי תעריף "משרדים" שהוא גבוה מהתעריף המרבי לסיווג "תעשייה".

בית משפט פסק כי החלטה זו אינה מתיישבת עם הוראות תקנות ההסדרים צווי הארנונה של הרשויות המקומיות כפופים להוראות אלה, ואין הם יכולים לחרוג מהקבוע בהן

עתמ (מרכז) 32686-03-13  קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' עיריית פתח תקווה

Scroll to Top