חיובי היטלי סלילה ואגרת הנחת צנרת מים

עת"מ 5278-12-15 מכון ויצמן נ' עיריית רחובות (4.6.19)

פסק הדין עוסק בעתירה שהגיש מכון ויצמן לביטול חיובים בהיטל סלילה ואגרת הנחת צנרת מים של עיריית רחובות בהיקף של למעלה מ 100 מיליון ש"ח. מכון ויצמן הוא נכס עתיר שטח אשר דומה לנכסים עתירי שטח אחרים כגון בתי חולים, אוניברסיטאות, מפעלי תעשייה וכיוצא באלו, המטופלים על ידי משרדנו, ואשר מהווים מטרה ראשונית לרשויות מקומיות המבקשות להעשיר את קופתן באמצעות הטלת חיובי היטלי פיתוח יזומים לנכסים קיימים.
מכון ויצמן העלה טענות רבות כנגד החיובים ובין היתר, כי הם נוגדים הסכם פשרה שנחתם בעבר בין הצדדים, הם חסרים פרטים ונתונים אודות העבודות נשוא החיובים, שולמו בעבר היטלים עבור חלק משטח המבנים והקרקע, החיובים לוקים בהתיישנות ושיהוי וקיימים פגמים בתחשיב המביאים לתעריפים לא סבירים.
העירייה טענה כי בוצעו עבודות של סלילת רחובות גובלים המתירים הוצאת חיוב וכן המכון חובר לרשת המים העירונית ולכן חייב בתשלום אגרת הנחת צנרת, ועוד.

להלן סיכום הקביעות העיקריות בפסק הדין:
המונח "נכס" בחוק העזר סלילה מאפשר חיוב היטל סלילה של מלוא שטח הנכס וכל החלקות בנכס (חלקות חיצוניות ופנימיות) ואף חיוב דרכי מעבר לא ציבוריות. נדחתה טענה כי יש לחייב רק חלקות רישומיות חיצונית הגובלות פיזית ברחובות שנסללו. [הערה: כך נפסק כבר בעבר בהלכת בז"ן-חיפה].
הסכם המעניק פטור או הנחה מהיטלי פיתוח בניגוד לחוק הינו פסול ובלתי חוקי [ראו: הלכת דירות יוקרה-יבנה].
ניתן לחייב בהיטל סלילה גם בגין עבודות שדרוג של תשתית קיימת (להבדיל מעבודות תחזוקה שוטפת) ולא רק בגין סלילה חדשה. [ראו גם: הלכת בז"ן-חיפה; פס"ד קופ"ח מאוחדת – רחובות].
עקרון חד פעמיות ההיטל- גם בהתקיים אירוע מס חדש, יחויב אך ורק שטח קרקע/מבנה שלא חויב בעבר.
העדר פירוט של עבודות בדרישת התשלום אינו פגם המביא בהכרח לביטול הדרישה, בפרט כאשר הנתונים הושלמו בדיעבד [ראו גם: בז"ן-חיפה].
הקמה עצמית של תשתיות פנימיות בהיקף נרחב אינה מצדיקה פטור מהיטלים. אין משמעות לגודל הנכס ואף נכס עתיר שטח שהקים בעצמו את התשתיות ו"חסך" את העלות מהעירייה חייב בתשלום היטלים.
כאשר הנכס מחובר לרשת המים העירונית וגם אם רק חלק מהנכס מחובר או נהנה מרשת המים העירונית, מתקיימת עילה לחיוב כל שטחי הנכס בהיטל/אגרת צנרת מים.
טענות נגד התחשיב וסבירות תעריפים יש לתקוף בעתירה מנהלית וללא שיהוי, לאחר שהתחשיב הומצא לנישום. העלאת טענות הנ"ל 4 שנים לאחר קבלת התחשיב מצדיקה את דחייתן מחמת שיהוי.
טענות לפגמים בתחשיב ייבחנו לאור מבחן הסבירות. לא כל פגם בתחשיב יביא לפסילתו שכן התחשיב נהנה מחזקת תקינות מנהלית אשר יש לסתור על מנת להביא לפסילתו.
הערות המשרד: הגם שבפסק הדין אין קביעות "חדשניות" אשר לא נדונו בעבר, הוא בולט בגישתו "הנוקשה" כלפי הנישום, בקו שהותווה על ידי בי משפט העליון בהלכת בז"ן נ' עיריית חיפה. אולם, יש לזכור, כי תיק אחד אינו דומה למשנהו, ובכל תיק יש נסיבות אשר עשויות להביא לתוצאות אחרות, לעיתים טובות יותר עבור הנישום.

Scroll to Top
דילוג לתוכן