חוב ארנונה על שטחי חניה בתל-אביב

אין מחלוקת שרשות מקומית מוסמכת להטיל מיסים על תושביה על מנת לממן את השירותים השונים שהיא מחויבת לספק על פי דין לתושביה. המגבלות החלות על רשות מקומית בהטלת המס והציפייה של התושבים היא:  שהרשות תפעל בהגינות, בשקיפות, בסבירות, בתום לב ותוך פגיעה מידתית בזכות הקניין ובאינטרס ההסתמכות של הנישום.

העלאת תעריפי ארנונה על שטחי חניה בתל-אביב  

אלא מאי? שהניסיון מלמד שרשויות מקומיות לא תמיד נוהגות בהתאם לנורמות הנדרשות מהן בדין.

כך למשל, במהלך שנת 2013 שינתה עיריית תל-אביב את אופן החיוב בגין שטחי חניה בתחומה, באופן שמביא לעליית הארנונה המוטלת על שטחי החניה כמעט פי 10 מהתעריף הרגיל!!!!!!!

מדובר בחיובי ארנונה המוטלים על שטחי חניה הממוקמים בעיקר במרתפי מבנים, המשמשים לעסקים, אשר אינם פתוחים לציבור הרחב.

נדהמנו לגלות, כי במקביל להעלאה הדרמטית בחיובים כמפורט לעיל, פנתה העירייה בתחילת שנת 2014, לשרי הפנים והאוצר לצורך קבלת אישור להעלאה של תעריפי הארנונה לחניה בכ- 57% "בלבד"!!! לכאורה, העלאה "מזערית" לעומת ההעלאה שבוצעו בפועל אשר מסתכמת בכ- 886%.

מחד העירייה מבקשת אישור מיוחד משרי הפנים והאוצר להעלאה חריגה של תעריפי הארנונה בכ- 57% ומאידך היא מעלה בפועל את החיוב בכ- 886%  אך זאת ללא כל אישור משרי הפנים והאוצר.

כיצד גדל חוב הארנונה הפועל?

הגדלת החיוב נובעת בעיקרה מחיוב שטחי חניה על בסיס הסיווג שנקבע לשטחים העיקריים, בדרך כלל משרדים (כ- 360 ₪ למ"ר לשנה), במקום הסיווג שנקבע בצו הארנונה של העירייה למבנים המשמשים לחניה ללא תשלום (כ- 40 ₪ למ"ר בשנה). כלומר, העלאת הארנונה פר חניה מכ- 120 ₪ לחודש לכ- 1,000 ₪ לחודש !!!!

כך למשל, חברות המחזיקות כ- 100 מקומות חניה, נדרשו עד כה בחיוב של כ- 143,000 ש"ח לשנה ואילו מעתה בן נדרשות כיום לשלם סכום אסטרונומי של כ- 1,250,000 ₪ בשנה!!!!.

האם העלאת הארנונה חוקית?

העירייה מסתמכת בהגדלת החיוב עבור שטחי החניה, על פסיקה של בית משפט עליון בעניין גולדהמר ואח' נ' עיריית חיפה (ע"א 8838/02). אלא מה? מעיון בפסק הדין, עולה כי בית המשפט העליון קיבל את עמדת עיריית חיפה לפיה שטחי חניה מהווים חלק בלתי נפרד מיחידת העסק ולפיכך יש לחייבם על בסיס הסיווג של השטח העיקרי ולא על בסיס הסיווג שנקבע בצו הארנונה עבור "חניונים בתשלום". עמדת הרוב בפסק הדין הייתה כי לא ניתן לראות בחניה שצמודה לעסק כ"חניה בתשלום". יודגש, כי מדובר בפסק דין שדן בחוקיות חיובי ארנונה בתחום השיפוט של עיריית חיפה תוך התייחסות מפורשת למקרה הספציפי חיפה ולצו הארנונה שלה, שם קיים סיווג ל"חניונים בתשלום" ואין סיווג עבור "חניונים שאינם בתשלום".

חוב ארנונה חנייה בתל-אביב, בפסק הדין נקבע:

"במאמר מוסגר יצוין כי אף אם נקבל את גישת המערערים ונקבע כי מקומות החניה שלהם הם בעלי קיום עצמאי ונפרד, כך נראה, לא יהיה בכך כדי להועיל להם. אף כיחידות " עצמאיות ופרדות", ומשנמצא, לשיטתי, כי הסיווג "חניון" אינו אפשרי (שהרי אין בענייננו "תשלום"), הסיווגהיחיד שלכאורה נותר למקומות החניה הוא  סיווג השיורי של "עסקים אחרים".

פס"ד גולדהמר – חוב ארנונה על חנייה בתל-אביב

לטעמנו, פסק הדין אינו רלוונטי כלל ועיקר לעניין החיוב המוטל בתל-אביב. הסיבה העיקרית לכך היא, שבצו הארנונה של תל-אביב נקבע סיווג הן ל"מבנים המשמשים לחניה בתשלום" והן ל"מבנים המשמשים לחניה ללא תשלום והמוחזקים יחד עם בנין שאיננו משמש למגורים". זאת בניגוד לצו של עיריית חיפה שבו נקבע כאמור, אך ורק,  סיווג לחניונים בתשלום. הדיון בפסק הדין מתמקד סביב השאלה האם שטחי החניה המשמשים והצמודים לעסקים, ראויים או לא להיות מחויבים תחת הסיווג "חניון בתשלום", שכן זהו הסיווג היחיד שמופיע בצו הארנונה של חיפה.

אם היה לנו ספק בדבר עמדתנו, הרי שהוא נמוג לחלוטין לאור ההגדרה בצו הארנונה של תל-אביב למבנים המשמשים לחניה ללא תשלום. הגדרה זו, מתייחסת לא רק לחניה ללא תשלום אלא לחניה המוחזקת "יחד עם בנין שאיננו משמש למגורים". נסביר: קיימות שתי גישות עיקריות בפסיקה בדבר סיווג נכסים. האחת, פיצול הסיווג בהתאם לשימוש שמתבצע בכל אחד מחלקיו (כלומר, משרד יחויב כמשרד וחניה כחניה) והשנייה, סיווג השטח הטפל בהתאם לסיווג העיקרי של הנכס (כלומר, שטחי חניה הנלווים והטפלים למשרד יחויבו תחת הסיווג "משרדים" חרף העובדה שהם משמשים ל"חניה").

בענייננו, עיריית תל-אביב טוענת כי יש לסווג את שטחי החניה תחת הסיווג העיקרי. העירייה דוגלת, במקרה זה בלבד, ב"גישת הטפל אחר העיקר". מיותר לציין, כי במקרים אחרים, כדוגמת חיוב מפעלי תעשיה, בתי תוכנה, מחסנים, מבנים המשמשים למוסדות להשכלה,  בתי מלון,  וכיו"ב, העירייה מפצלת את החיובים בהתאם לשימוש הנעשה בחלקי הנכס השונים עד כדי חיוב משרדי ההנהלה של מפעלי תעשיה ובתי תוכנה תחת סיווג "משרדים ".

ההגדרה שבצו הארנונה אשר כוללת, כאמור, התייחסות לנכס המוחזק יחד עם בנין שאיננו משמש למגורים, שומטת את הקרקע מתחת לעמדת העירייה שכן בצו הארנונה שלה עצמה נקבע ש "חניה המוחזקת עם בנין שאיננו משמש למגורים" תחויב כחניה ולא בהתאם לשימוש העיקרי.

מכאן, שהתבססותה של העירייה על פסק הדין בעניין גודלה מר משוללת כל יסוד.  כמו כן, עמדת העירייה אינה מתיישבת גם עם פסיקת בית המשפט העליון בעניין חבס ח.צ פיתוח 1993 נ' עיריית הרצליה (רע"א 10643/02), שם נקבע כי חיוב שטחי חניה בהרצליה על בסיס הסיווג העיקרי אינה חוקית.

בפסיקה נוספת של בית המשפט העליון, בעניין עיריית רמת גן נגד אורי חן, בר"ם 5299/05, נפסק כי שטחי החניה יסווגו תחת הסיווג משרדים.  אולם, פסק הדין דן בנסיבות צו הארנונה של רמת גן שכלל במועד מתן פסק הדין סיווג יחיד לחניונים כמפורט להלן:

"חניונים-חניונים סגורים ופתוחים (כולל חניונים במגרשים ריקים וחניונים ללא תשלום).

בית המשפט קבע כי שלוש החניות של אורי חן אינן נופלות לגדר ההגדרה בצו הארנונה לחניון ולכן אישר את סיווגן כמשרד.

מיד לאחר מתן פסק הדין, עיריית רמת גן פעלה בעצמה לשינוי צו הארנונה שלה תוך פניה לקבלת אישור שרי הפנים והאוצר לשינוי הצו. העירייה ביקשה לקבוע בצו החדש, סיווג מתאים לחניות בבנייני משרדים. בצווי הארנונה החל משנת 2007 קבעה הסיווג הנ"ל:

"משטחי חניה על אף האמור בכל מקום אחר, משטחי חניה בנכסים לא למגורים, אשר אינם משמשים לחניה זמנית ומתחלפת לציבור תמורת תשלום, יחויבו בשטח של 25 מ"ר עבור כל משטח חניה".

התעריף שנקבע בצו הארנונה לשנת 2013 הוא 28.42 ₪ למ"ר.

עיריית רמת גן שינתה ביוזמתה את צו הארנונה שלה משום שהיא הבינה שחיוב חניות על בסיס התעריף שנקבע למשרדים הינו בלתי סביר לחלוטין שכן הוא מטיל נטל כלכלי  שהציבור אינו יכול לעמוד בו.

יובהר כי פסק הדין בעניין אורי חן אינו רלוונטי לעניין צו הארנונה של עיריית תל-אביב לאור הסיווגים השונים שנקבעו בו.

לסיכום, נראה כי עיריית תל-אביב בחרה בשיטה פסולה של הטלת חיוב, משולל יסוד וגבוה מאוד, על מנת להפעיל לחץ פסול על נישומים בכדי שהם יתפשרו על חיוב מוסכם, שמופחת מהחיוב הגבוה אולם גבוה ממה שחויבו עד כה.

אנו סבורים כי ניתן לתקוף את החיובים ולהוביל לביטולם המלא, תוך התבססות על צו הארנונה של העירייה עצמה ועל דיני הקפאת הארנונה המסדירים את סמכותה של רשות מקומית להעלות את הארנונה מעבר להיתר הכללי שניתן בכל שנה ושנה.

נראה כי פניית העירייה לשרי הפנים והאוצר, לצורך קבלת אישור מיוחד להעלאת תעריפי הארנונה בכ-57% בו בזמן שבפועל העירייה העלתה את החיובים בכ-880%, מצביעה על כך שהעירייה יודעת כי החיובים שהוטלו על ידה אינם חוקיים!!!!

לקבלת פרטים נוספים אודות העלאת תעריפי ארנונה על שטחי חניה בת"א ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטל' 03-6954100 info@be-law.co.il.

יעניין אתכם לקרוא גם את המידע הבא:

Scroll to Top
דילוג לתוכן