מאמרים בנושא – ארנונה

שומת ארנונה – הפרוצדורה  בית משפט עליון, בסמיכות זמנים קצרה, עורך במסגרת שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה סדר בכל הקשור לפרוצדורה של הליכי תקיפת שומת הארנונה ומתווה את הכללים בעניין זה לעתיד לבוא. בבואם לטעון כנגד החלטות פרוצדורליות, רבים נוהגים לצטט את דברי השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477, 479, כי: "הפרוצדורה אינה […]

במישור שבין עסקים הפועלים למטרת רווח מקסימלי לבין גופים הפועלים שלא למטרות רווח (מלכ"רים) קיימים גם עסקים הפועלים אמנם להשאת רווחים אך מיישמים עקרונות חברתיים, כאשר בכל הקשור להיבטי ארנונה עסקים אלה "נופלים בין הכיסאות". הפחתת ארנונה ככלי לקביעת מדיניות                               

בצל האירועים האחרונים, עולה השאלה כיצד לנהוג ולפעול במקרה בו הבית ניזוק כתוצאה מפגיעת רקטה. הכלל הוא שנכס יחויב בארנונה אלא אם הוא ריק או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו.   במקרה מעין זה, בו הבית ניזוק ישנה אפשרות לקבל פטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, הקובע כי נכס "שנהרס או ניזוק במידה שאי

כלל הוא שרשות מקומית רשאית להטיל ארנונה על מחזיק בנכס בתחומה למימון הפעולות להן היא נדרשת על פי חוק. זאת אלא, שהמושג "נכס" ו"מחזיק" ביחד עם הטלת ארנונה, מקבלים משמעות שונה כאשר אנו בוחנים זאת בהקשר של משרד הביטחון. פטור חלקי למחנות צה"ל הרעיון המרכזי בהטלת ארנונה הוא השתתפות המחזיקים בנכסים – בין אם אלו

לאחרונה פורסם פס״ד בעניין חב' פורמלי[1] אשר בחן מהו מרכז הכובד של פעילות ייצורית –פיתוחית לשם סיווג נכס בארנונה כ "בית תכנה" / "מלאכה ותעשייה". בפסה"ד נפסק כי הסיווג של הנכס יעשה גם לפי מבחנים כמותיים ומהותיים של השימוש ביחס לסיווג הנטען. פס"ד בעניין חברת פורמלי                                                                                              מזה שנים רבות נקבע בחקיקה כי "בתי תכנה"

מספר פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון, מקהים את הכלל לפיו מסירת הודעה על חילופי מחזיקים בנכס, לעניין זהות החייב בארנונה, חלה רק על הבעלים ו/או המחזיק בנכס, ומתחדדת ההלכה לפיה 'עצימת עיניים' על חזקה פוזיטיבית, בין אצל הרשות המקומית ובין אצל המחזיק בפועל, מטילים אחריות וחבות. הכללי המשפטי לפי סעיפים 325-326 הכלל המשפטי

מסתבר שמאז ומעולם "חששו" היהודים תושבי הארץ מהמס שהוטל על ידי המלכות, שכונה "ארנונה". חשש זה קיבל משנה חומרה בעבר הרחוק בפרט בשנת שמיטה. שנת תשע"ה הבאה עלינו לטובה הינה שנה שעל פי היהדות מכונה "שנת שמיטה". מרגע שהיהודים התיישבו בארץ הם התחילו לספור ולשמור מחזורים של שבע שנים. כל מחזור כזה הסתיים בשנת שבתון

בכל הנוגע לחיובם של מתקני תקשורת סלולאריים בארנונה, עולה השאלה מה הוא מתקן בר חיוב בארנונה ומה לא והאם כל מתקן/אביזר הוא בר חיוב בארנונה? גישת הרשויות המקומיות כמובן שגישת הרשויות המקומיות שואפת להיות רחבה ככל האפשר ולראות בכל מתקן ובכל אביזר נלווה של מתקן תקשורת כשטח בר חיוב בארנונה, כך למשל לאחרונה אנו נתקלים

היקפה החריג של כמות הבקשות להעלאה חריגה בארנונה המוגשות מדי שנה, מעורר את השאלה האם הרשויות המקומיות מצאו דרך קלה ונוחה לפתרון תקציבי והאם זה גורם להקטנת רכיב ההתייעלות של הרשות המקומית. המצב בו התושבים הם אלו שנדרשים לשאת בנטל המעמסה, הכבד ממילא, אינו תקין ועל משרד הפנים למצוא דרך לשנות את השיטה הנוכחית. בשנת

כיצד מחשבים שטח לצורך חיוב בארנונה? מעבר לדירה חדשה כרוך בהתרגשות, ציפייה ונכונות להשקעה כספית לא מבוטלת. דבר אחד נעלם מעיני רבים ובמיוחד אלו משפרי הדיור העוברים משכונה ישנה לשכונה חדשה בתוך אותה עיר והיא קפיצה משמעותית בחיובי הארנונה. כידוע, קיימים הבדלים משמעותיים בין רשות אחת למשנה בכל אותם פרמטרים לחיוב אך המפתיע הוא שדווקא